ראיה חותכת |

אבל על מות אח וביטחון שלא מתערער

תערוכת סיום שהיא פינת זיכרון ותצלום שהוא הזמנה למשש

טל ניב
טל ניב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טל ניב
טל ניב

1


עשרה דיוקנאות על הקיר ועל המזנון (אחד מכיל עוד תצלום פספורט קטן) וגם דמות המשתקפת במסך הטלוויזיה. וצמח חלוט בבקבוק, ואולף, איש השלג מ"לשבור את הקרח", מחייך חיוך. זו פינת זיכרון. תצלום של הדיל פריג', בוגרת המדרשה לאמנות 2016, אחד מסדרה, שנתלה בלי מסגור בביתן בחצר הירוקה של המדרשה, יחד עם חרוזי תפילה ענקיים מעץ שפיסלה בוגרת שהציגה איתה בחדר, אמינה מסאוורה. אסתטיקה שהיא שילוב של תצלומי משפחה, רפליקות של דיוקנאות רוקוקו אירופיים וקישוטי פרחים. המשטחים מבריקים נוצצים, האבל כבד ונוכח. בחדר נתלה גם טקסט שכתבה והסיפור נפרש: אבל על מות אח. מה יש בבתים של אנשים אחרים, איך הם מסדרים את הזיכרון. בראש? על הקיר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ