האיש שלנו בפריז

איך נשמור על ילדי פריז מפני האויב הנורא האוכל הקפוא?

כשהמותג הצרפתי האהוב ביותר על התושבים הוא מזון קפוא איכותי וזול, המלחמה להשאיר את תזונת הילדים בבתי הספר טרייה לחלוטין כבר לא מובנת מאליה. אבל כל עוד הילדים נשארים רזים, הצרפתים מרוצים

דב אלפון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דב אלפון

1

מתחילה עונת ההתייעצויות. ראש העיר פריז, אן הידלגו, מזמינה אותי לימי התייעצויות סביב התקציב. אגודת העיתונאים הזרים בפריז מזמינה אותי להתייעצויות על ספר השנה שלה. מנהלת הרובע ה–20 מזמינה אותי להתייעצויות סביב הרחבת בולוואר דה לה וילט. ספטמבר בפתח, האכזר בירחים למי שלא אוהבים לצאת מהבית.

עשרה אחוזים מהתקציב העירוני בפריז מוזרמים למטרות שהתושבים בחרו בבחירה ישירה, בתום דיונים ציבוריים פומביים המשקפים בדרך כלל את המאבק בין המגזרים: האם לסבסד עוד גני ילדים או עוד בתי אבות, האם לבנות דיור ציבורי או מגרש גולף, האם לסלול עוד מסלולי אופניים או לחפור עוד חניון תת קרקעי. ההתייעצויות המעניינות לא נוגעות להעברות בין סעיפים תקציביים, אלא לשאלות של גישה. בספטמבר הקרוב יוגשמו שני צעדים שעליהם הוחלט בהתייעצויות אשתקד: מגדל סן־ז׳אק, מבנה בן 500 שנה עם נוף עוצר נשימה על העיר, שהיה סגור לקהל יותר מעשור, ייפתח לציבור פעם בשבוע; והכביש המהיר על שם ז׳ורז׳ פומפידו, שמחבר את עיר הבירה עם פרבריה הדרומיים לאורך נהר הסיין, ייסגר לתנועת כלי רכב ויהפוך לטיילת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ