"בתי המשוגעים" של ישראל בשנות ה-50: גיהנום עלי אדמות

במדינת ישראל הצעירה היה צורך עצום במוסדות פסיכיאטריים מתפקדים, אך בשנות ה50 וה60 היו בתי החולים לחולי נפש זירות התרחשות לאלימות, התעללות, הזנחה והרבה חוסר אונים. דוחות רשמיים, דיווחים בעיתונות ועדויות של מאושפזים שהשתחררו מציירים תמונה עגומה מאוד

עודד היילברונר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עודד היילברונר

"כשחולים רבים, עלים בשלכת שנטרפו בסערות החיים, מסתובבים בחופש, מסכנים את שלום הציבור, מפרים את הסדר הפומבי ברחובות באופן מחפיר וזורעים דיכאון ופחדים... כאשר האומללים נמצאים ב'כלא פרטי', מוחזקים במרתפים ורפתות, כבולים בשרשרת כחיות־יער, והרקע להתנהגות אכזרית ופלילית זו הוא חוסר המוצא, וכאשר כוח הסבל מגיע לקצו, מהיעדר פתרון ציבורי על ידי אשפוז הולם, מוטל העול על המשפחה האומללה שבגורלה נפלה המחלה ההרסנית. כך נהרסות משפחות שלמות בישראל".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ