תיאטרון הבובות שלא חושש להיות מטריד

המחזה האחרון של מוטי ברכר, שהפך גם לספר בשלוש שפות, מתאר ישראל שאינה מאוד שונה מזו שאנחנו מכירים, חוץ מהעובדה שמדינות ערב ניצחו במלחמת יום הכיפורים והפלסטינים הם השולטים בה. בראיון מסביר ברכר למה הוא מגיב לכל מבצע צבאי עם הצגה ולמה הוא מתעקש על תיאטרון בובות

רועי צ'יקי ארד
רועי צ'יקי ארד
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רועי צ'יקי ארד
רועי צ'יקי ארד

"רצפה מצוירת, נוף לים" הוא מחזה בעל נתוני פתיחה מרתקים. הוא לא חושש להיות פוליטי, אקטואלי ומטריד — בניגוד למרבית ההצגות שעולות בתיאטרון הישראלי. לצד העובדה שמדובר בתיאטרון בובות, המחזה משתייך לז'אנר נוסף שאינו שכיח בישראל: ז'אנר ההיסטוריה האלטרנטיבית, כלומר, "מה היה קורה אילו". במקרה הזה, מה היה קורה אילו ישראל הובסה במלחמת יום הכיפורים וכתוצאה מכך הפלסטינים הם שליטי הארץ והיהודים מיעוט נרדף. במרכז העלילה צעירה ערבייה וזוג ערבי בוהמייני שגר בדירה יפה ביפו עם מרצפות מצוירות. בזמן הפסקת חשמל, הם פוגשים במרתף הבית רוח רפאים של כוריאוגרף יהודי שנהרג במלחמת יום הכיפורים ב–1973. מהר מאוד מתגלה גם שהצעיר הערבי ההיפסטר הוא בכלל יהודי בשם עומר, ולא עומאר, ושהוא מתחזה לערבי כדי להיות בעניינים. המחזה, שייצא בחודש הבא כספר בעברית, ערבית ואנגלית, הועלה כבר בתיאטרון "החנות" בתל אביב ובפסטיבלי תיאטרון בובות בירושלים ובחולון.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ