ברוכים הבאים לגיהנום: יש מספיק ייסורים לכולם

מדנטה עד דן בראון, הגיהנום כבר לא באמת מפחיד אותנו. הקשחנו את לבנו בפני זוועותיו המדומיינות והתחרינו בו באלו שחוללנו במו ידינו המציאותיות

נועה מנהיים
נועה מנהיים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נועה מנהיים
נועה מנהיים

חדי העין שיביטו ביצירת הענק של מיכלאנג'לו, "יום הדין האחרון", המעטרת את קיר המזבח של הקפלה הסיסטינית, יוכלו להבחין מצד ימין למטה בגבר בעל אוזני חמור הנגרר אל העולם התחתון ללא תחתונים, בעוד נחש נושך את הנחש שלו. זהו המלך מינוס, שפניו פני ביאג'ו די צ'זאנה, שר הטקס האפיפיורי, שהתלונן בפני הכס הקדוש על ריבוי הדמויות העירומות הנישאות אלי־על או יורדות אלי־שחת בפרסקו הגמור למחצה. דימויים כאלה, טען, יתאימו יותר "למרחצאות או בתי מרזח". כשגילה שבואנוורוטי צייר את דיוקנו בין הארורים התחנן בפני האפיפיור להעביר את רוע הגזירה ולהורות כי ימחקו את דמותו. תגובתו של הבוס שלו לא איחרה להגיע: אין לי, הבהיר פאולוס השלישי, כל סמכות בגיהנום. אם מיכלאנג'לו שלח אותך לשם, קצרה ידי מלהושיע. ככה זה בתופת, קל להיכנס — קשה לצאת, כפי שמגלים אלו הבאים בשערים שעליהם חקק מחברה של אחת המכוננות שביצירות המערב את המילים, "זנחו כל תקווה, אתם הנכנסים לכאן". ברוכים הבאים לגיהנום.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ