בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראיה חותכת

נשמה מעונה בתערוכה משונה

התערוכה "זיוף" במוזיאון תל אביב היא תערוכה מוגבלת מרוב כוונות טובות

תגובות

בַּיּוֹם הַהוּא, אֶמְצַע שְׁבִיל יָמֵינוּ, בְּחֹרֶשׁ עַז נִתְעֵיתִי, כִּי מָאוֹר וּנְתִיב־אֱמֶת בָּאֹפֶל הִטָּמֵנוּ. הוֹי מָה אַכְזָר הַסֹבֶךְ הַשָׁחֹר — אֶת אֵימָתוֹ לֹא יְתָאֵר פִּי־גֶבֶר; גַּם זִכְרוֹנוֹ הוּא רַעַד וּמָגוֹר וְלֹא יֵמַר מִמֶּנּוּ חֵת הַקֶּבֶר. ("תופת", שורות הפתיחה, בתרגום זאב ז'בוטינסקי, 1920) 1 בעומק אחת הגומחות המדומות בתערוכה "זיוף" אני מביטה בצווארו המוטה של "הצל". תערוכה משונה, נוגעת ללב כמעט במאמציה להתלכד לכלל חוויה אחת משמעותית אבל עשויה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו