לא רק במדע הבדיוני שפות הן כלי שליטה

ממגדל בבל, "שפת אם" ו"1984", ועד "המפגש" שעלה לאקרנים בשבוע שעבר, העיסוק בשפה ככלי שליטה - וגם אמצעי לשינוי פוליטי ותודעתי - הוא פתח לדיון מעמיק בסוגיות חברתיות

נועה מנהיים
נועה מנהיים
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נועה מנהיים
נועה מנהיים

בימים האחרונים והקדחתניים של המירוץ לנשיאות ארצות הברית מצאו כמה מתומכיו האדוקים יותר של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ את הפתרון שיסלול את דרכו של המועמד שלהם לחדר הסגלגל. הכל התחיל כאשר הסטטיסטיקאי נייט סילבר פירסם באתר שלו, FiveThirtyEight, מפת תוצאות אפשריות של הבחירות לפי התפלגות מגדרית. התוצאה היתה חד־משמעית. אם רק גברים היו מורשים להצביע, טראמפ היה גורף ניצחון סוחף. גם ניתוח של תוצאות האמת הוכיח כי לפחות בנקודה זו הסטטיסטיקאים צדקו: רוב הגברים הצביעו לדונלד, רוב הנשים להילרי. העובדה הזאת הביאה ללידתו של אחד ההאשטאגים המושמצים בהיסטוריה של טוויטר: RepealThe19th#, הקורא לבטל את התיקון ה–19 לחוקה האמריקאית, זה שדורות של סופרז'יסטיות לחמו, נכלאו ורעבו כדי לחוקק: "זכותם של אזרחי ארצות הברית להצביע לא תבוטל או תוגבל... על פי מאפיין של מין".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ