על עלי מוהר והפוליטיקה של היומיומי

עלי מוהר, שיום השנה העשירי למותו יחול בשבוע הבא, ידע - כפי שכתב פעם על שירתו של חברו אריק איינשטיין - להיות בתוך הדבר, אך בעת ובעונה אחת לעמוד גם מחוצה לו

אבי גרפינקל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי גרפינקל

לפני עשור איבדה התרבות הישראלית נכס ייחודי. אדם שקשה להעלות על הדעת את האפשרות שיימצא לו מחליף. יוצר שעצם השימוש בסופרלטיבים האלה מנוגד למורשתו העדינה והאירונית.

עלי מוהר נולד בשנת הקמתה של המדינה, ולעובדה הזאת היתה השפעה ניכרת על השקפתו. הוא גדל בתל אביב, לחם כצנחן בששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים וכתב החל משנות ה–80 שני טורים שבועיים במקומון "העיר": "בשער" ו"מהנעשה בעירנו". בנוסף לכך חיבר שירים ופזמונים, כגון "שש־עשרה מלאו לנער", "יורם", "שיעור מולדת" ו"נגיעה אחת רכה". הוא נפטר — באמת מוקדם מדי — בגיל 56. אוהדי הפועל תל אביב, קבוצה שאת הישגיה הצנועים ותלאותיה המרובות תיאר מוהר באהבה, עמדו דקה דומייה לזכרו באצטדיון בלומפילד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ