זיוה שטרנהל
זיוה שטרנהל

שתי תערוכות חובה שהתקיימו במקביל במוזיאון תל אביב מאפשרות לבחון מקרוב שתי תנועות אמנותיות המייצגות את מהפכת המודרניזם של תחילת המאה ה–20 וגם שופכות אור חדש על עצם המושג מודרניזם. תערוכת "הבאוהאוס #הכל עיצוב" היא הגדולה והמפורטת ביותר שנערכה בישראל על המוסד ששמו נישא בפי כל. ואילו התערוכה "האלכימיה של המילים" (שנסגרה לפני כשבועיים) התמקדה בהשפעת המקובל אברהם אבולעפיה על תנועת הדאדא. ממבט ראשון, כל מי ששבוי במיתוס הבאוהאוס יתקשה לראות את הקשר בין מוסד הנחשב למייצג המובהק של המודרניזם, לתערוכה אזוטרית העוסקת בהשפעת מקובל יהודי מהמאה ה–13 על תנועת אוונגרד מוקצנת מתחילת המאה ה–20. אולם, דווקא הסמיכות בין התערוכות חושפת זרמי עומק מוכרים, ששבו לגעוש בתחילת המאה ה–20 ויצרו חיבור הדוק בין שתי תופעות מהפכניות, גם אם מורי הבאוהאוס ביקשו לבנות מציאות חדשה ואמני הדאדא התמקדו בפירוק זו הקיימת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ