מה אפשר ללמוד מההיסטוריה של המיניות. ראיון עם דגמר הרצוג - הקצה - הארץ

מה אפשר ללמוד מההיסטוריה של המיניות. ראיון עם דגמר הרצוג

איך השפיע יחסם של הנאצים למיניות על הדורות הבאים בגרמניה? ולמה הימין האמריקאי מצליח לעורר חרדה מסקס דווקא בתקופה הנוכחית? לפי ההיסטוריונית דגמר הרצוג, העיסוק במין ובמגדר יכול ללמד אותנו הרבה מאוד על המוסר, הדת והפוליטיקה שסביבנו. ראיון

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
משה סלוחובסקי
מיכל שפירא

כשדגמר הרצוג סיימה את לימודי הדוקטורט בהיסטוריה גרמנית באוניברסיטת בראון פנה אליה ראש החוג. "תני לי הצעה לקורס סקסי", הוא אמר. "מה יותר סקסי מסקס?" ענתה. זו היתה תחילתה של קריירה ארוכת שנים, שמיקמה אותה כחוקרת מובילה של ההיסטוריה של המיניות המודרנית.

פרופ' הרצוג, המלמדת באוניברסיטה העירונית של ניו יורק (CUNY), היא המחברת של מחקרים פורצי דרך שפיתחו את עבודותיהם של מישל פוקו, ג'ורג' מוסֵה ואיב סדג'וויק — מחלוצי חקר המיניות. הרצוג מתמקדת בחקר הקשר בין מיניות, פוליטיקה, דת ונאציזם בגרמניה של המאה ה–20 ומעורבת גם בשיח דתי, פוליטי וחברתי בגרמניה עצמה ובארצות הברית. לאחרונה התארחה בבמת מוסה של החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים ונשאה סדרת הרצאות על "אנשים עם מוגבלויות אחרי מלחמת העולם השנייה בגרמניה". באוניברסיטת תל אביב, בהרצאה משותפת לחוג להיסטוריה ולבית הספר להיסטוריה, למכון רוט לחקר האנטישמיות והגזענות ולתוכנית ללימודי נשים ומגדר, היא דנה בספרה החדש, "פרויד והמלחמה הקרה: פסיכואנליזה בעידן של קטסטרופות", העוסק בפסיכואנליזה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה (הספר ראה אור בבריטניה באחרונה וייצא החודש בארצות הברית).

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ