עפרי אילני
עפרי אילני

ברגעים מסוימים של פיקחון, כאשר אדם הולך ברחוב, למשל בירושלים, בין שוטרים, פקחים וחיילים, עשויה להכות בו לפתע התובנה: מה שנקרא "המדינה" הוא בסך הכל כנופיה שתפסה את השלטון. סוג של ארגון פשע מתוחכם, אלים יותר מהאחרים, שבלע את הכנופיות האחרות. זו מחשבה מבהילה, ואנשים מהיישוב מסוגלים להחזיק בה בדרך כלל רק זמן קצר לכל היותר. לאורך זמן קשה לחיות ככה: כיצד יכול אדם רציונלי למסור את כל פרטיו האישיים לכנופיה, לשלוח את ילדיו להתחנך אצל מורים שהמאפיה אימנה, להשתתף בטקסים שארגון הפשע המציא כדי לשלוט בו? לכן, לטובת שני הצדדים, האמת המבהילה הזאת מודחקת. כשהכנופיה מתוחכמת מספיק, הבריונים שעומדים בראשה מתאמצים לשמור על חזות מכובדת. הם מוותרים על נפנוף באקדחים ועל קעקועים חשופים על הזרועות, ובמקום זה לובשים חליפות ומצטלמים כשמאחוריהם דגלים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ