בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלי הרבה מאמץ נעשיתי סופר ישראלי בן־אלמוות

אף יחצן לא רצה לשמוע על הספר החדש שלי. אבל כנראה בכל זאת יש אלוהים, כי מצאתי פתרון - והוא פשוט למדי

19תגובות
עמוס קולק בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, 2008
אי־פי

בצעירותי העשוקה הייתי בעצם סופר. "אל תשאלי אם אני אוהב", ועוד כמה רבי ומעוטי־מכר. אבל זה היה כשהייתי בן 21 עד 31. אחר כך הידרדרתי לקולנוע ולרדיפת נשים. עם הנשים הלך לי ככה־ככה, אבל התנחמתי בסרטים משונים, אפס, יצירתיים. דווקא עבדתי עם כמה שחקנים, לא־צחוק: אלק בולדווין, דבי הארי, חנה שיגולה, קתי בייטס, פיי דאנאוויי, לואיז לאסר, סאלי קירקלנד, ג'ולי הגרטי ובעיקר — אנה תומסון. את כל סרטַי כתבתי וביימתי. את חלקם הגדול הפקתי, ובכמה מהם גם שיחקתי. זכיתי בפרסים בינלאומיים שונים, והסרט "אוכל מהיר, נשים...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו