בתולה ובת זונה, זכר ונקבה, אם ומאהבת: חייה המורכבים והסוערים של ז'ורז' סאנד

איוון טורגנייב, שהעריץ אותה, כינה אותה "גבר אמיץ ואשה טובה". שארל בודלר, שתיעב אותה, אמר שהיא זונה עם "עידון של פילגש". אבל ז'ורז' סאנד לא הסכימה להיות קורבן של אף אחד

נועה מנהיים
נועה מנהיים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נועה מנהיים
נועה מנהיים

"מכתבך נדיב ויפה כנשמתך", נכתב בפתח האיגרת שנשלחה לפוליטיקאי, העיתונאי ואיש הרעים להתרועע אדולף גורו, במאי 1835. "אבל מוחזר לך בזאת עמוד מגוחך וגס אחד מתוכו. איש אינו רשאי לכתוב אלי ברוח זאת. אם אתה חש שעליך לעסוק בנושא כה אווילי כבגדים שלי, עשה זאת, בבקשה, באופנים אחרים, ועדיף שלא תטריד את עצמך כלל במלבושי... בכל לבי, ז'ורז'". התלבושת דנן היתה מורכבת ממעיל ארוך "מבד אפור מחוספס, עם מכנסיים ומקטורן תואמים, עם כובע אפור ועניבה עצומה מצמר", ומי שעטה את התלבושת האפרורית הזאת לא היה גבר — אלא אשה ססגונית, שנולדה ב–1804 כאמנטין־לוסיל־אורור דופן, אך היתה מוכרת, אז כהיום, בשם שאימצה לעצמה, סאנד. ז'ורז' סאנד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ