ראיה חותכת

יש אמת באמנות

תערוכת היחיד של דור גז במוזיאון לאמנות האיסלאם מעוררת מחשבות על היחס בין ההיסטוריה לאדם הפרטי

טל ניב
טל ניב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טל ניב
טל ניב

1

במוזיאון לאמנות האיסלאם ברחוב הפלמ"ח בירושלים אני הולכת במסדרון חשוך וחולפת על פני תצוגת כלי קרמיקה ארמניים וממשיכה אל חלל התערוכה האובאלי שחור הקירות, שבו מוצגת "האדם החולה של אירופה: המלחין", תערוכת היחיד של דור גז. בלבי אני קוראת לה מיד "השחורה", משום שלתערוכה הראשונה בסדרה, "האדם החולה של אירופה: הצייר", קראתי "הירוקה", על שם מדי החיילים בתצלומים שהוצגו בה. לתערוכה השנייה בסדרה, "האדם החולה של אירופה: הארכיטקט", קראתי בלבי "הלבנה", על שם האור הלבן הבוהק ששטף את הקירות הלבנים שעליהם הציג גז סקנוגרמות של תצלומי חיילים טורקים. אני מקשיבה לצליל השיחה שבוקע ממסך המוצב במרכז. עומדת בחושך בין אנשים. על הקירות סביב תלויות במרחקים שווים הגדלות של תוכניות מיתאר, חתכים של מבנים. מסגדים, בנייני ציבור. לא תווים של מוזיקה. אלא פנים משורטט של בניינים שהופך לתבניות קישוטיות כמו הדוגמאות על הכלים. החושך עוטף את כולם בבהירות מפתיעה. רואים מצוין. הכל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ