על צמחים ושדים: כך הפכנו לבעליה הגאים של האדמה

המהפכה החקלאית שירטטה את קווי ההתפתחות של המין האנושי בעזרת עוני, עושר ואכזריות אין־קץ. וכיאה לסיפור שנפתח ברצח, גם כאן נתקלים באלים תובעניים במיוחד

נועה מנהיים
נועה מנהיים
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נועה מנהיים
נועה מנהיים

בראשית ברא אלוהים את הציידים ואת הלקטים, ובשנית את עובדי האדמה. בפרק הראשון של ספר הספרים הוא מעניק לזכר ולנקבה את זכויות השימוש בכל אשר יצר, בלי כוכביות, בלי טל"ח ובלי אותיות קטנות: "הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ, ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע לכם יהיה לאכלה". הסידור הזה, לפי עדותו שלו בכבודו ובעצמו, עבד היטב: "וירא אלוהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד". הבריאה השנייה כבר לוותה במורכבות שמאפיינת את פרק ב' באשר הוא: האדם לא נברא בצלם אלא נוצר מעפר, אלוהים הופך לחלוץ ("וייטע... גן בעדן מקדם"), ואדם נשלח אחר כבוד "לעבוד את האדמה". האשה היא נגזרת של האיש, לא אישיות עצמאית, אלא עצם מעצמיו, עזר כנגדו, חוואית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ