כיצד חדרה החרב אל הדמיון האנושי

הן מדברות, הן מכושפות והן לא ישובו למקומן עד שיקיזו דם — והרבה. מהמלך שלמה ועד שר הטבעות, התרבות המערבית אוהבת לשמור על החרבות שלה מושחזות היטב

נועה מנהיים
נועה מנהיים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נועה מנהיים
נועה מנהיים

החרב מגיעה אלינו היישר מערוץ הקניות של ההיסטוריה: אביזר הפלא שחותך, קוצץ ודוקר. היא מתהפכת ולוהטת; אפשר לאכול אותה לנצח. אפשר לרוץ איתה ולקפוץ איתה ובבוא העת, לכתת אותה לאתים. היא כרתה ראשים של מלכים, השביעה אבירים, חרצה גורלות ושיספה צווארים, וליוותה רבים מגיבורי המיתולוגיות הקדומות, שנאלצו לבצע מעשים אדירים כשליפת חרבות מגזעי עץ, מסלעים ומגופות דרקונים כדי להוכיח שהם עשויים מהחומר הנכון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ