החידה של פריץ הבר, פושע המלחמה שבלעדיו היינו מתים מרעב

הוא היה מפתח נשק כימי, מושיע האנושות, מחפש זהב וחתן פרס נובל. אך מעל הכל פריץ הבר היה פטריוט גרמני, שחשב שיוכל לשלוט בהיסטוריה וגילה שיהדותו רודפת אותו למרחקים

יותם ראובני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יותם ראובני

בשעות הערב של 29 בינואר 1934 חזר אדם שחוח־קומה לבית המלון שלו בבזל, לקח את המפתח ועלה לחדרו בצעדים כבדים. הוא נזכר בדברים שאמר לד''ר חיים ויצמן רק שעה קלה קודם לכן. בושה שרפה את פניו. כן, כאחרון המובטלים, הוא נפגש עם ויצמן וביקש ממנו עבודה. ויצמן הבטיח לו לנהל את מכון זיו ברחובות, אותו מכון שבעתיד ייקרא מכון ויצמן. אבל זה היה משהו קטן, מזרחי, הזוי־משהו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ