טל ניב
טל ניב
טל ניב
טל ניב

1

את אמא שלה היא מחבקת. כף יד פרושה על ראשה הנשען. את אביה לא בדיוק. אמא שלה משתתפת, נותנת מעצמה. נחשפת כמוה, למענה, בבגד גוף. אביה גם נחשף, אבל לא בדיוק. אמא שלה מבינה את העניין, עושה אמנות בשבילה ואיתה. אביה גם, אבל לא בדיוק. אמא שלה מצולמת אצלה פעמים רבות, אביה פעם אחת. בתצלום הזה מ–2012, שנתיים לפני שסיוון אלירזי השלימה את לימודיה בבצלאל, אמה והיא עומדות על המרפסת בבית באור יום. בתערוכת הסיום במחלקת הצילום הציגה את שתיהן בסדרת תצלומי "טיול משפחות בשבת". מבוימים ומוקצנים, לעתים היא עירומה ואמה לא. סדרה כנה רגשית. בתצלום הזה בובה תקועה בעציץ הירוק, מאחור. כמו תמיד אצלה, אלירזי מחזיקה את חוט המתג של המצלמה. חושפנית־תיאטרלית. עיבוד ויזואלי של אמת־הקשר הנפשי ביניהן, יחסי הכוחות. וגם בחינה של שאלה מתמשכת: מאיפה באה תבנית הגוף. ומנגד — תמונת השלג. את אביה צילמה בשדה תעופה בקייב, בפברואר 2016. הוא לבוש היטב. משקפי קריאה, מסורק. גופה של אלירזי מוטה בנוקשות מסוימת הצדה. הם זה עתה נפגשו, בחניית ביניים של עשר שעות בקייב, לראשונה מאז היתה בת חצי שנה. תצלום משותף עם אב מוכר־לא־מוכר לפני המטוס בשדה המושלג, מספר סיפור בעל עומק רגשי. היא כתבה אלי שהתקשרה אליו בצעד ספונטני: "לא ידעתי אם יגיע, עד הרגע שראיתי את דמותו האלגנטית־עצובה בטרמינל". הוא בא, היא ביקשה שיצטלמו. חוט ההפעלה אצלה ביד גם בפריים הזה. הסלבלד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ