כולם מדברים על הנכבש. אבל מה מעולל הכיבוש לכובש?

ברגע שמתחיל כיבוש מתחילים יחסי גומלין בין החברה הכובשת לחברה הנכבשת. ובעיקר מתחילה אלימות, לצד רדיפה של ארגוני זכויות אדם וניסיון בלתי־פוסק להצדיק את השהייה המתמשכת בשטחים. מה מעולל הכיבוש לכובש אחרי כל כך הרבה שנים?

דניאל בר-טל
דניאל בר-טל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דניאל בר-טל
דניאל בר-טל

כדי להבין את מערכת היחסים בין הכובש והנכבש יש להבין ראשית את מהותו של הכיבוש. הגדרות המושג כיום נובעות מתחום המשפט הבינלאומי. מהן ניתן ללמוד שכיבוש הוא שליטה זמנית בשטח על ידי מדינה שאינה טוענת לריבונות קבועה עליו. מתחילת הכיבוש, חייבת להיות למדינה הכובשת כוונה להתפנות מהשטח הכבוש ולהשיב את השליטה בו לאוכלוסייה הילידית, גם אם לא נקבע לכך תאריך מדויק (כמו הכיבוש של עיראק על ידי ארצות הברית). המאפיין הבולט ביותר של כיבוש, לפי הגדרות אלו, הוא היותו זמני, ומכאן שאסור לכובש לבצע שינויי קבע בשטח הכבוש. נהוג להתייחס למצב זה ככיבוש "לוחמני" (belligerent) או "צבאי" (military).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ