יחד נגד העולם: הצד הנחמד של הברירה הטבעית

"האלימות היתה אביהם מולידם של כל ערכי העולם", כתב המשורר רובינסון ג'פרס ב–1940. "האין זו אלא שן הזאב שליטשה כה נאים את איברי הצבי המהירים? האין זה אלא הפחד שהלביש ציפורים בכנפיים, הרעב שעיטר בעיני יהלום את ראשו של הנץ הגדול?"

לקחנו ללב את המטאפורות האלה לאבולוציה, פירשנו אותן כאילו החיים הם מירוץ להרוג או להיהרג. המושג "דרוויניסטי" הפך למילה נרדפת ל"רצחני", "המתאים שורד" מדבר על הישרדותו של האכזר. לחצים בררניים מכוונים כל אורגניזם להצלחה ומעודדים חידושים גנטיים כאילו היו הסדר הטבעי של הדברים.