כיצד מנציחים בן אחד מבין רבים שנפלו
71 שנים אחרי אסון ליל הגשרים, חוזר יחיעם ויץ לסיפור נפילתו של דודו — שעל שמו הוא נקרא — ולמפעל ההנצחה שדחק את זכרם של 24 החללים הנוספים מאותה יממה מדממת
"ליל הגשרים", שהתקיים בלילה שבין 16 ל–17 ביוני 1946, היה המבצע הגדול ביותר ש"תנועת המרי העברית" ביצעה. במסגרתו הותקפו בו־זמנית 11 גשרים בכל גבולות ארץ ישראל על ידי כוחות הפלמ"ח, ותשעה מהם נהרסו עד היסוד. יזהר סמילנסקי כתב כי "ליל הגשרים" היה "אחד האקורדים שבישרו קץ תקופת התנערות מהססת, ובואו סחף מאורעות החלטיים: נקישה שהיתה אות לקצב מואץ. דבר מדביק דבר וזה מאפיל על זה, עד שמכולם נצטברה אז הוויה מעורבלת אחת של ערב הקמת המדינה" (ס. יזהר, "מכתבי יחיעם ויץ", עם עובד).