יש עדיין סיכוי לחברה משותפת ליהודים וערבים, וזה מה שצריך לעשות

לצד המגמה החותרת לעימות ולשיסוי, יש גם כוחות רבים הפועלים לפיתוח יחסים טובים ואנושיים בין יהודים וערבים. הניסיון מראה שבטווח הארוך, חברה שוויונית היא לא תסריט בדיוני

רון גרליץ
רון גרליץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רון גרליץ
רון גרליץ

הניסיון להבין את הדרך שבה נוהגת הממשלה הנוכחית כלפי האזרחים הערבים הפך בשנה האחרונה למסובך במיוחד. רבים, בציבור היהודי והערבי, מתקשים להבין את המדיניות האמיתית של הממשלה כלפי האזרחים הללו, המהווים כחמישית מאוכלוסיית המדינה. אין זה מפתיע, כאשר מביאים בחשבון שממשלת נתניהו שברה שני שיאים ביחס לערבים — מצד אחד בהשקעה תקציבית רחבת הקף, ומצד שני במתקפה פוליטית, שירדה נמוך וחצתה את כל הקווים האדומים. ביד אחת הממשלה מעבירה ליישובים ערביים תקציבים חדשים ומשמעותיים, וביד השנייה מקדמת גל חקיקה והסתה חסר־תקדים נגד האזרחים הערבים. הפיגוע ביום שישי האחרון, שבו שלושה אזרחים ערבים מאום אל־פחם הרגו שני שוטרים במתחם הר הבית, רק מחריף את המצב ומעמיק את השסע. האם במציאות המטורפת הזאת אפשר לקדם חברה שהיא גם שוויונית וגם משותפת לאזרחים הערבים והיהודים? אסתכן בחריגה מהבון־טון ואציג תזה כמעט אופטימית. אני סבור שחברה משותפת ושוויונית היא אפשרית, ואנסה לתאר כאן תמונת עתיד בר השגה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ