תחת השמש |

מעולם לא היה השמאל החילוני מבודד כמו בהר הבית

השמאל החילוני מביט בתסכול במצב הנפיץ בהר הבית — אך לא בגלל האלימות שסובבת אותו, אלא בגלל הניכור המוחלט כלפי המקום הקדוש הזה, ובעיקר כלפי אלה שמאמינים בו בכל לבם

עפרי אילני
עפרי אילני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עפרי אילני
עפרי אילני

מנהג תל־אביבי ידוע מעודד פרישה של כמה ימים לאחד המנזרים בעין כרם או בירושלים, למטרת התבודדות וכתיבה. וכך, מצאתי את עצמי לא מזמן עומד במנזר האחיות ציון שעל הוויה דולורוזה בעיר העתיקה, משקיף מהמרפסת לתוך הרובע המוסלמי. הופתעתי לגלות עד כמה קצר המרחק להר הבית: רחבת המסגדים השתרעה ממש מתחתי, ורק בית הספר הצנוע עוֹמַרִיָּה חסם חלק משדה הראייה. המבט ננעל על הרחבה הגדולה, הבהירה, ועל כיפת הסלע המרהיבה שמתרוממת מתוכה בתואם מושלם. כמעט לא האמנתי שהוא שם, הר הבית — לא צמד מילים הנזרק מפיו של כתב חדשות נמרץ, אלא מרחב פיזי, ממשי לגמרי, מקרין הרמוניה שמימית. באותם רגעים יכולתי להבין את אותם חוקרי עב"מים, הטוענים שהר הבית הוא מנחת לצלחות מעופפות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ