הנער שממנו למדתי את האמת על הגירוש

גם בניו יורק מתברר שאין מי שחיים את בעיות הארץ הזאת יותר מאשר פלסטיני גולה וישראלי לשעבר

עודה בשאראת
עודה בשאראת
איור: מרינה גרצ'אניק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עודה בשאראת
עודה בשאראת
איור: מרינה גרצ'אניק

בשנת 1966, כשהיה בן 16, הוא נחשף לאירועי שנת 1948, ובכלל זה לסיפורים על הכפרים הערביים שיושביהם גורשו מהם. וזו היתה התובנה הראשונה שלו: מה שלא יהיה, תושבים לא מפנים מכפריהם. נקודה.

וממרומי תובנה זו של בן ה–16 הסתכלתי בבוז מהול בסלידה בכל הארגומנטים המפלצתיים שבהם הלעיטו אותנו משך שנות דור, בשביל לתרץ גירוש עם ממולדתו. ובאמת, האם אתה מאמין לעצמך, מר מתרץ, כשאתה טוען שהפלסטינים גורשו מפני שהם דחו את החלטת החלוקה? או מפני ש"במלחמה כמו במלחמה", יש מנצחים ויש מובסים?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ