כבוד אנושי או כבוד יהודי?
פרשת אלאור אזריה חשפה מה מסתתר מאחורי משחקי הקריצה הלאומיים — משחקים שהחייל היורה ותומכיו הסתמכו עליהם, ושחלקים רבים בציבור נלכדו ברשתם
שיח החירשים המתנחשל סביב פרשת "החייל היורה בחברון" הגיע לשיאו (הזמני) בשבוע שעבר, עם הקראת פסק־דינו של סמל אלאור אזריה בבית הדין הצבאי לערעורים. חמשת השופטים בערכאת הערעור הצטרפו לשלושת השופטים בערכאה הראשונה, והדגישו שגרסת הנאשם אינה אמינה ושההריגה שביצע לא היתה הגנה עצמית או פעולה מבצעית. חלקם אף כינה זאת הוצאה אסורה להורג מתוך נקמה. אבל משפחת החייל, סנגוריו ומחנה תומכיו חזרו על עמדתם כי אלאור הוא אחד משלנו, שפעל נכון ושאין לו על מה להתנצל — שהוא קורבן של המערכת ושבשום פנים ואופן אין להענישו, כשם שכלל לא היה צריך להעמידו לדין.