תחת השמש

מדוע אין טעם להחרים את הפילוסוף הנאצי החשוב ביותר מהמאה ה-20

על אף שהיה אנטישמי, ההתעניינות בהגותו של מרטין היידגר רק גדלה בעולם הספר העברי, ומעלה שאלות חשובות בדבר הקשר שבין חרם ודת

עפרי אילני
עפרי אילני
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עפרי אילני
עפרי אילני

"מהו באמת הדבר, באשר הוא דבר? כשאנו שואלים כך, אנו מבקשים להתוודע לישות הדברית של הדבר. משימתנו להתנסות במידה הדברית של הדבר". השאלה הזאת והצהרת הכוונות שאחריה הן מנקודות המפתח בחיבור "מקורו של מעשה האמנות" מאת מרטין היידגר, שיצא לאור באחרונה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בתרגומו של אדם טננבאום. זהו הספר השני פרי עטו של היידגר שהתפרסם השנה בעברית: לפניו ראה אור החיבור "השפה", בהוצאת פרדס ובתרגום של דנית דותן ומיכאל פרידמן. מי שיתמכר לסגנונו האופייני של היידגר ולא יסתפק בשני הספרים, יוכל להמתין לשניים נוספים שאמורים להתפרסם בחודשים הקרובים: חליפת מכתבים עם הפילוסופית הפוליטית חנה ארנדט, בתרגום רועי בר, וכן יצירתו הגדולה של היידגר, "היות וזמן", בתרגומו של אלעד לפידות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ