הלקח המר משקיעת השמאל הציוני

כיצד הפכה תנועה גדולה ומובילה לסמל של פלגנות וקטנוניות. 65 שנה למשפטי פראג ולוויכוחים העקרים שפוררו מחנה שלם

יחיעם ויץ
יחיעם ויץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יחיעם ויץ
יחיעם ויץ

ב–1948 העפיל השמאל הציוני לנקודת שיא בקורותיו הודות לשתי סיבות. הראשונה — הקמת מפ"ם (מפלגת פועלים מאוחדת) על ידי איחוד שתי מפלגות, מפלגת השומר הצעיר ואחדות העבודה. לראשונה אוחדו במסגרת פוליטית אחת כל גורמי השמאל. הדברים שנאמרו בכינוס היסוד של המפלגה החדשה ביטאו תחושת שמחה, ניצחון ותקווה אופטימית לקראת העתיד, ומשתתפיו חשו היטב כי מדובר במעמד היסטורי: "נפל דבר בחיי מעמד הפועלים העברי, בחיי היישוב, בחיי הציונות (...) שכינת האיחוד היתה שורה בכינוס. היתה השראת חג" ("על המשמר", 25 בינואר 1948).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ