כולם אוהבים ילדים חולי סרטן, וזו הבעיה

דברים שלמדתי במחלקה האונקולוגית

נעמי לבנקורן
נעמי לבנקרון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נעמי לבנקורן
נעמי לבנקרון

תמיד שנאתי את היחס לילדים חולי סרטן. עוצמת החיבוק — החברתי הרחב, הסוחף, חסר הסייגים — לו זכתה הקבוצה הזאת, שאין חולק כי היא אכן משתייכת לחלושות ומכמירות הלב שבאוכלוסייה — תמיד הצליחה לעורר אצלי, יותר מכל, תרעומת. כמי שמייצגת לרוב מטרות חברתיות שנתפסות לעתים קרובות כחסרות לגיטימציה, הקנאה שעוררה בי ההתגייסות חסרת המעצורים למען ילדים אלו היתה מוחלטת. ילדים קירחים והצלת דולפינים הן שתי המטרות האולטימטיביות והצחות, הנתונות במרכזה של הסכמה חובקת גבולות. המכנה המשותף הנמוך ביותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ