טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגיע הזמן לדבר על סקס ומלחמה

גברים ונשים מתפתחים אחרת מבחינה נפשית: הם פגיעים לסיכונים שונים, מגיבים אחרת למיניות ולאלימות ומציגים תסמינים נבדלים של דיכאון וחרדה. אז מדוע פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתעקשים להתייחס אליהם כשווים?

44תגובות
איור: נינו ביניאשוילי

 "העצבים שלי לא בסדר... אני מאבדת את הנשימה, לא תמיד, אבל לפעמים זה תופס אותי עד שאני חושבת שתיכף איחנק". כך, בקיץ 1893, תיארה עלמה בת 18 בהרי האלפים באוסטריה את קשייה בפני רופא צעיר וסקרן בשם זיגמונד פרויד, שהחל לפתח באותם ימים תורת טיפול מקורית. בכתביו הוא כינה אותה "קתרינה", ואיבחן שהצעירה סובלת מ"התקף פאניקה שתוכנו חרדה". התסמינים הפיזיים שמהם סבלה הופיעו ללא מקור אורגני, והם סייעו לו להגיע למסקנה מהפכנית כי טראומה נפשית עלולה לעמוד ביסודה של מצוקה פיזית. תגליותיו של פרויד סללו דרך חדשה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true