תחת השמש

הפתרון הישראלי לצפיפות: לעשות כמה שיותר ילדים

בישראל מרבים להתלונן על הצפיפות, שהפתרון לה אינו נראה באופק. אך בניגוד למדינות אחרות בעולם, דחף ההתרבות של הישראלים רק מתעצם משנה לשנה

עפרי אילני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים118
עפרי אילני

לפני כמה ימים נזכרתי פתאום בסרט שראיתי בילדותי, "Soylent Green" ("שמש ירוקה"). בזמני ראיתי רק קטעים ממנו, שהיו מבעיתים עד כדי כך שעצרתי בבהלה את מכשיר הווידיאו. כשהנחתי שוב את ידי על הסרט, שהופק ב–1973, הופיעו מחדש על המסך אותם חזיונות שהדחקתי במשך עשרות שנים. עלילת הסרט מתרחשת בשנת 2022 בניו יורק, שסובלת מהתפוצצות אוכלוסין קיצונית. רחובות העיר גדושים בני אדם, השרועים על כל מרצפת פנויה. אי אפשר עוד ללכת ברחוב בלי לדרוך על ראש של קשישה או תינוק. בשעות מוגדרות ביממה אף נאסרת התנועה ברחובות מסוימים, ואזורי המגורים של העשירים נשמרים על ידי מאבטחים חמושים בנשק אוטומטי. בשעה שבה מחלקים את מנות המזון — כמוסות ירוקות דוחות שעשויות, לטענת הרשויות, מפלנקטון המופק מהים — מסתערים המוני אנשים על דוכני החלוקה. נחשולי האדם נבלמים באמצעות דחפורים, שמפנים את ההמון ועורמים אנשים בערימות למכלי פינוי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ