דם ותמרות עשן: הלקח שלא נלמד מהטירוף המשיחי של דיוויד כורש

מאמיניו של דיוויד כורש נשרפו למוות בשידור חי, ונשותיו של גואל רצון שועבדו בביתו בשלטון אימה. הפוליגמיה בשתי הכתות עומדת במרכז שלוש סדרות שעלו על המסך, אך ההבדל העיקרי ביניהן נעוץ בהגדרת המשיחיות ובשאלת ההתמודדות עמה

נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ

לפני 25 שנה, על גבעה מבודדת באמצע שום מקום, פרץ עימות מזוין ששינה את פני ארצות הברית. מיליוני אמריקאים צפו בטלוויזיה באחד הכוחות הגדולים ביותר שנשלחו אי־פעם להתעמת עם אוכלוסייה אזרחית: טנקים מול אזרחים ומסוקים מול נשים וילדים. כך החל מצור של 51 ימים בטקסס, שהגיע לקצו בשריפה מסתורית שתועדה בשידור חי. המבנה שבו התבצרו חברי קהילת הדוידים (Branch Davidians) נשרף כליל כשבתוכו 76 בני אדם, בהם 23 ילדים ומנהיג הכת, דיוויד כורש. עד היום לאף צד אין הסבר כיצד יצא האירוע מכלל שליטה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ