בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המטופלת הראשונה שהובלתי אל מותה

את המטופלת ל.ד האחות שלנו הכירה כבר מהלילות הראשונים שלה בעבודה

27תגובות
איור אנשים יושבים בחדר המתנה

1 הלילה הראשון בעבודה בבית החולים הגדול במרכז הארץ היה כמו טיסה ראשונה לחו"ל. עדיין ללא הסמכת האחות, רק אחרי מבחן רישוי, שאת תוצאתו עדיין לא ידעו. אבל מחלקה פנימית שואבת עובדים בשמחה — יש הרבה אחים ואחיות, ואין הרבה מהם שרוצים לעבוד במחלקות הפנימיות. למי שעובד בבית חולים הריח לא מסריח. כשעוברים את צחנת הצואה והשתן נשאר רק ריח של מקום שפועל בלי הפסקה מסביב לשעון, עם אורות פלורסנטיים, שבלילה דולקים רק באזור הסלון המרכזי שבכניסה למחלקה, עם מסך טלוויזיה היי־דפינישן ומטבח שפתוח 24 שעות. יש אנשים...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו