דניאל בר-טל
דניאל בר-טל

כל מי שמתבונן בסכסוכים מדממים וארוכים יודע שלצד העימות הפיזי, יש גם עימות חריף על נראטיבים. כל צד בסכסוך מנסה, בראש ובראשונה, להשריש את הנראטיב שלו בקרב בני עמו, ולשכנע את הקהילה הבינלאומית באמיתותו ובצדקת המטרות שלו. מנגד הוא שואף להציג את החברה היריבה כלא־צודקת במטרותיה, כאלימה וכלא־מוסרית.

כמו בסכסוך הישראלי־פלסטיני, כל צד מנסה להציג את עצמו באור חיובי: כהומני, מוסרי ומתקדם, וכקורבן הבלעדי של המאבק. כל חברה מנסה לשלול את הנימוקים, התיאורים, ההצדקות וההסברים שמציג היריב בנוגע לסכסוך, ולהציגם כמופרכים ושקריים. הנראטיבים האלו מוקנים לבני החברה מגיל צעיר מאוד, והם מתוחזקים לאורך זמן על ידי מנהיגים ומובילי דעה, מוסדות רשמיים, מערכות חינוך וגופי תקשורת. הנראטיבים האלה פונקציונליים בעתות מלחמה, אבל כאשר נדלק אור בקצה המנהרה ויש סימנים ברורים לאפשרות של תחילת תהליך שלום, הם הופכים למכשולים חוסמים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ