בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אנחנו עומדים כיום בפני מגפה מידבקת של דעות קדומות"

מדוע יש קשר הדוק בין דת ומדע ומה משותף לילדים מוסלמים בבריסל ולקבוצות חרדים בירושלים? פרופ' לוריין דסטון, כלת פרס דן דוד לשנת 2018, מספרת על המאמצים לשמר ידע בתקופה של טכנולוגיה מתכלה ועל הגורל הצפוי למדע בעידן של הלכי רוח אנטי־מדעיים

2תגובות
פרופ' לוריין דסטון,
השבוע בתל אביב. תחושת
המשימה מתועלת למדע
תומר אפלבאום

על גבעה נישאה, הניצבת על אם הדרך בין נאפולי לרומא, הקים בנדיקטוס מנורסיה את המנזר הראשון שלו, בסביבות שנת 530 לספירה. מיקומו האסטרטגי גרם לכך שבמרוצת השנים התמודדו חסידיו, הבנדיקטינים, עם פשיטות חוזרות ונשנות, מהלומברדים במאה ה–5, ועד לחייליו של נפוליאון במאה ה–18. הם שרדו את כולן. בראשית המאה ה–20 אצר המנזר בחובו כתבי יד נדירים ועתיקים, שנשמרו והועתקו בו לאורך המאות, בהם יצירות של וירגליוס והורטיוס, אובידיוס וטקיטוס. אך לא חומות של אבן, לא מתרסים של נייר ולא ביצורים של אמונה הועילו לו ב–15...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו