"אנחנו עומדים כיום בפני מגפה מידבקת של דעות קדומות"

מדוע יש קשר הדוק בין דת ומדע ומה משותף לילדים מוסלמים בבריסל ולקבוצות חרדים בירושלים? פרופ' לוריין דסטון, כלת פרס דן דוד לשנת 2018, מספרת על המאמצים לשמר ידע בתקופה של טכנולוגיה מתכלה ועל הגורל הצפוי למדע בעידן של הלכי רוח אנטי־מדעיים

נועה מנהיים
נועה מנהיים
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נועה מנהיים
נועה מנהיים

על גבעה נישאה, הניצבת על אם הדרך בין נאפולי לרומא, הקים בנדיקטוס מנורסיה את המנזר הראשון שלו, בסביבות שנת 530 לספירה. מיקומו האסטרטגי גרם לכך שבמרוצת השנים התמודדו חסידיו, הבנדיקטינים, עם פשיטות חוזרות ונשנות, מהלומברדים במאה ה–5, ועד לחייליו של נפוליאון במאה ה–18. הם שרדו את כולן. בראשית המאה ה–20 אצר המנזר בחובו כתבי יד נדירים ועתיקים, שנשמרו והועתקו בו לאורך המאות, בהם יצירות של וירגליוס והורטיוס, אובידיוס וטקיטוס. אך לא חומות של אבן, לא מתרסים של נייר ולא ביצורים של אמונה הועילו לו ב–15 בפברואר 1944. הקרב על רומא היה בעיצומו. הגרמנים, מודעים לחשיבותה הדתית וההיסטורית של המצודה הבנדיקטינית, נמנעו מלשלב אותה בקווי ההגנה שלהם, ואזרחים רבים נמלטו אליה והסתופפו בחסות גלימותיהם הרחבות של הנזירים. אך החשש מהשימוש האפשרי שייעשה בה הביא את בעלות הברית, שכוחותיהן התנפצו ללא הועיל על צוקי הסלע של מונטה קאסינו, לשלוח להק של מפציצים שהטילו על פסגתו 1,150 טונות של חומר נפץ. המנזר היה לעיי חורבות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ