עד שהמוות יחבר בינינו: על הקשר ההדוק שבין אהבה וסבל

בין שאר עיסוקיו הסכולסטיים המעמיקים, שכללו את יישוב המחלוקות התיאולוגיות בין התורות הפגאניות של יוון עם אלו של הדוקטרינה הקתולית, הקדוש אלברט מקלן, הידוע יותר כאלברטוס מגנוס ("אלברט הגדול"), עסק גם בבוטניקה ובמאגיה, שבתקופתו, המאה ה–13, היו קרובות מאוד אלה לאלה. ניסיונותיו להגיע לסינתזה עם הפילוסופיה האריסטוטלית ועם תפיסת העולם הפוליתאיסטית שיצרה אותה מצאו הד אפילו בעיסוקים צדדיים לכאורה אלו, כפי שניתן לראות במתכון הבא לשיקוי אהבה: "כאשר מרסקים לאבקה ויניקה, עם תולעי האדמה כרוכות סביב לה, בצוותא עם צמח הסמפרויוה, או כרישה, כפי שהוא קרוי בפי העם, רב כוחה של האבקה לעורר אהבה בין גבר לאשתו..."