"מתקן גבוה בעל ברק מסנוור, שתוכנן לזרוע בהלה"

כובע הצילינדר מזוהה היום עם טקסים מטופשים ועם אריסטוקרטים מטורזנים, אך בעבר הוא ייצג גבריות משתנה ומתבדלת, ומדי פעם גם עמד בקו האש

נועה מנהיים
נועה מנהיים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נועה מנהיים
נועה מנהיים

הולכי הרגל התמימים, שטיילו להנאתם לאורכו של הרחוב הלונדוני ההומה, בבוקרו הקריר של 15 בינואר 1797, לא חשדו במאום. נשים הדורות ושלובות זרוע הציצו בחלונות הראווה, ג'נטלמנים לבושים היטב צעדו לצד כלביהם המטופחים ובנו הצעיר של תומס קורדוויינר חזר משליחותו ליצרן הנרות הסמוך והיה בדרכו אל אביו. ואז זה קרה. ג'ון התרינגטון יצא מחנות הכובעים שבבעלותו, והרחוב היה כמרקחה. לפי עדותם של השוטרים, "כמה נשים התעלפו... ילדים צרחו, כלבים נבחו", וקורדוויינר הבן נפל מרמס לרגלי ההמון המבועת ושבר את זרועו. לפי העדויות, האובייקט שיצר את התוהו ובוהו הזה היה "מתקן גבוה בעל ברק מסנוור שתוכנן לזרוע בהלה בקרב נשמות רכות", שאותו חבש התרינגטון על ראשו. כאשר הובא לפני הלורד ראש העיר, עם האקססורי המבעית שהוצג כראיה, הוא עמד בתוקף על כך כי "לא הפר אף אחד מחוקי הממלכה ורק עמד על זכותו להופיע בציבור בכיסוי ראש פרי עיצובו — זכות שאין לשלול מאף ג'נטלמן בריטי". ראש העיר לא התרשם מנאומו הפטריוטי וקנס אותו בסכום גבוה לתקופה — 500 לירות שטרלינג — על הפרעה לסדר הציבורי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ