המקום היחיד שבו גם לבנים מותר לבכות

מדוע ספורט הוא סטיית התקן המקצועית היחידה שזוכה לפריווילגיה המדהימה הזאת, שבה אפשר להיכשל ולהתנפץ בקול רם כל כך, והעולם מצדו יחבק את זה באהבה?

דקלה קידר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
דקלה קידר

אני לא אדם ספורטיבי במיוחד, ועדיין בכל ארבע שנים אני מנסה מחדש לצפות במונדיאל. באופן מסתורי, המשחק מתערפל במהירות מול עיני ואני מתחילה להתעניין בגובה הגרביים של השחקנים על המגרש. זה גם הרגע שבו אני מקבלת כרטיס אדום ומורחקת מהמסך. אבל בשבוע שעבר משהו קרה. עם סיום חצי הגמר בין אנגליה לקרואטיה, מרכוס רשפורד, השחקן מהקבוצה שהפסידה וכוכב מנצ'סטר יונייטד, פרץ בבכי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ