בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה לעצור בדוגמניות? אני מחפצן את כולם, גם את גלעד שליט

ההחפצה שאני עושה לאשה יפה מזדמנת היא כנראה ההחפצה הנדיבה ביותר שיש לי להציע. אני מחפצן את הזולת באופן אוטומטי — את המוסכניק שלי, את רופאת השיניים, אפילו את המתים

30תגובות
שלט חוצות בנתיבי איילון
דודו בכר

לא, הפעם אי אפשר להאשים רק את טעמו הרע של ההמון בבחירת מילים. בישראל פועלים שני כוחות עיקריים לכיעור העברית — הצבא והאקדמיה, שאחרי הכל דווקא אינם קצוות מנוגדים ולמעשה הם די דומים ככל שמדובר בהשפעה על השפה. אבל נדמה שבהופעתה של המילה חפצון, אחת המכוערות שנפוצו כאן בעשור הנוכחי, אפשר להאשים בלעדית את הסביבה האקדמית. חפצון אינה רק מילה מכוערת מבחינה צלילית. היא גם מילה טיפשית ומערפלת. המושג הזה הופיע בזירה הציבורית בהקשר של "מבט גברי" מצמצם על גוף האשה, מבט החשוד בהפעלת דה־הומניזציה. אבל מובנו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו