ואם במקום ונציה תכתבו תל אביב

גרסתו של אברהם עוז למחזה "הסוחר מוונציה" מזכירה ששנאת הזרים לא נולדה בישראל, אך ששנאת התרבות חזקה בה מאי פעם

עודה בשאראת
עודה בשאראת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עודה בשאראת
עודה בשאראת

המחזה הזה, עבורי, הוא בגדר חידה. כל הזמן חשבתי שיש כאן משהו חשוד! לא ייתכן ששייקספיר, הגדול מכולם, ייפול במלכודת הגזענות החשוכה כפי שמתגלה ב"הסוחר מוונציה", המחזה הנורא, שבגרסה מחודשת שלו צפיתי לאחרונה בתל אביב. אז קראתי את הטקסט, והתחלחלתי. אם היה כאן צל של הגינות, חשבתי, היה צריך לזרוק את המחזה הזה לסל האשפה של ההיסטוריה ולתת לו להירקב בתהום הנשייה. אך מה לעשות, צרכני התרבות הם בסך הכל מאמינים אדוקים, לא פחות ממאמיני שאר הדתות, וכאשר מופיע בפניהם טקסט דוחה שכזה, הם מנסים בכל מאודם להסביר בדרכים מפותלות שהדברים הם לא בדיוק כפי שהם נראים; ושאם ייבחן הטקסט בשנית, הדברים ייראו ממש אחרת. שאם מסתכלים מתחת לאותיות, אמת שונה תצוף מלמעלה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ