מדוע סירבתי להתקין בייבי מוניטור בחדרה של בתי הבכורה

קל לשכוח עד כמה הטכנולוגיות שאנו מתפארים בהן קשורות לממסד הביטחוני, וקל עוד יותר להתעלם מהמחיר שנלווה למעקב מתמיד

אלכס גקר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אלכס גקר

ימים ספורים הפרידו בחודש שעבר בין שיבוצם של ראשי חברות הניטור והמודיעין בלאק קיוב ו–NSO ברשימת "100 המשפיעים" של מגזין "TheMarker", ובין הדיווח ב"הארץ" על המכרז שפירסם ביטוח לאומי לאיסוף מידע ברשת על מקבלי קצבאות.

מצד אחד דרישה של מוסד ממשלתי, שנועד במקור לרווחת הציבור ולהגנתו, לניטור בלתי פוסק אחר אזרחים; ומצד שני העלאה על נס של נציגי התעשייה המאפשרת מעקב כזה: קבלני ניטור עלומים, המוכנים לספק שירותי ריגול לשלל גורמים, מנוחי דנקנר ועד הארווי ויינשטיין. תחקיר מוסף "הארץ" מלפני שבועיים ("הרצליה פיתוח נשק"), שעסק בתעשיית תוכנות הריגול הענפה של ישראל ובייצואן לחו"ל, רק מגביר את תחושת המועקה הזאת.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ