טינדר, סקייפ ודם טהור: החזון העתידני של אבי האמנות הישראלית

לפני 100 שנה ניסח מייסד בצלאל, בוריס שץ, חזון אוטופי לישראל: מדינה טכנולוגית ושוחרת שלום, שבה יחסי המין חופשיים ולא אוכלים חיות. אלא שאת העתיד הוורוד שחזה, תיכנן שץ להשיג בדרכים שנויות במחלוקת

עופר אדרת
עופר אדרת
איור: מיכל בוננו
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עופר אדרת
עופר אדרת
איור: מיכל בוננו

לפי החזון האוטופי של בוריס שץ, אביהם של בצלאל ומוזיאון ישראל, השנה אמור היה לפעול באזור ירושלים מוסד יוקרתי נוסף: "גן אהבה", מקום מפגש רשמי לבגידות וליחסים אסורים בין גברים ונשים.

"אחד המוסדות המוסריים הגדולים שאנחנו יצרנו פה. פתרון גאוני של הקושיות החמורות והמעציבות, שהאנושיות לא יכולה לפותרן לפנים", פירט שץ בנובלה "ירושלים הבנויה, חלום בהקיץ", שכתב ב–1918, ובה תיאר את החיים בארץ כפי שדימיין מאה שנים מאוחר יותר.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ