סיפור קצר

שתי נערות, לצדי במכונית

כשאדם יושב במכונית ופתאום נכנסת ומתיישבת בה הדת היהודית במלוא כובדה המיני, זה מצב לא פשוט

בועז יזרעאלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בועז יזרעאלי

שתי נערות עמדו בתחנה ליד כפר פינס, חיפשו טרמפ. נדמה לי שכבר ראיתי אותן בתחנה הזאת. או נערות דומות להן. תלמידות אולפנה, בנות 15–16. עצרתי להן. לא באופן מיני. לא הפעלת האיתות ימינה ולא הלחיצה על דוושת הבלם. איך הבטתי בהן לפני שעצרתי — את זה אני לא יודע. הן נכנסו למכונית. אחת התיישבה לידי, השנייה מאחור, עם שני תרמילי הגב שלהן. שמתי גז באופן לא מיני ונסענו. הסתכלתי על הכביש לפני באופן לא מיני. הצצתי במשך כשתי שניות לחצאית של הנערה שישבה לידי. כנראה זה היה מיני, כי תיכף אחרי זה יצא שחשבתי איך נראה הגוף שלה. אבל אני סבור שזה כשלעצמו לא היה כל כך מיני. זו היתה איזו סקרנות. אבל היא אולי לא היתה מתעוררת אם היה גבר יושב לידי. אז אין מה להגיד. הן לא דיברו בהתחלה. הפעלתי את הרדיו באופן לא מיני. סתם לחיצה רגילה על הכפתור. שמענו שיר ישראלי. היה בו משהו קצת מיני אבל לא ממש מפורש. על אחת שעורגת למישהו אבל גם כועסת עליו. העברתי לקול המוזיקה. באופן לא מיני אחזתי בהגה ביד שמאל, ובאותו אופן — כלל לא מיני — הנחתי את מרפק ימין על המשענת שבין המושבים. לנערה שלידי היה שיער חום חלק וארוך עם שביל באמצע. לא כל כך מודרני. היא היתה די יפה. זה מה שאמרתי לעצמי באופן לא מיני עוד כשראיתי אותן עומדות על הכביש מול התחנה. לא התמקדתי בשפתיים שלה או משהו כזה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ