עוזי בנזימן-צריבה
עוזי בנזימן
עוזי בנזימן-צריבה
עוזי בנזימן

ב–26 במרץ 1979, כאשר חתמו ראש הממשלה מנחם בגין ונשיא מצרים אנואר סאדאת על חוזה השלום בין המדינות, הם הצעידו את עמיהם אל הבלתי־נודע. למרות שהחוזה עב הכרס היה תוצר של דיונים מתישים שנמשכו שנה וחצי, שכל תכליתם היתה למסמר את שני הצדדים למתווה ברור ומחייב שקשה יהיה לחרוג ממנו, ידעו שני המנהיגים שהם נכנסים לעידן חסר־ודאות: האם יחזיק השלום מעמד? האם עמיהם ילכו בעקבותיהם? האם הנפץ המושהה הטמון בחוזה — התניית מימוש הנסיגה מסיני וכינון יחסי שלום בפתרון הבעיה הפלסטינית — לא ירסק אותו? החוזה החתום נתן לכאורה בטוחה סבירה להימור הגלום בעצם העזת השניים להתגבר על משקעי העבר, החשדות ההדדיים והדעות הקדומות, אבל העתיד צפן מהמורות לא פשוטות: הכרזת ישראל על סיפוח הגולן, רצח סאדאת, מלחמת לבנון הראשונה והחרפת המאבק הפלסטיני להגדרה עצמית ולהשתחררות מהכיבוש הישראלי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ