לעשן כדי לעשן? זה בלתי מתקבל על הדעת

גיבור ספרו האחרון של מישל וולבק הוא מעשן כפייתי. אין פלא שהוא השעיר לעזאזל המושלם

גיא פרחי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גיא פרחי

כשפלורן־קלוד, גיבור ספרו האחרון של מישל וולבק, "סרוטונין", גוזר על עצמו פרישות ועקירה מחיי השגרה בפריז, דבר מחבלי העקירה המהותיים לא מטריד אותו: לא אמתלת השווא שבה יתרץ את הסתלקותו בפני הבוס שלו, ולבטח לא התגובה שעזיבתו תעורר בבת־זוגו. דבר אחד מעסיק אותו באורח טורדני, ובשמו פלורן־קלוד יתקשר רצוץ ומיואש לבית מלון אחר בית מלון, יספוג דחיות בשרשרת, לא יתפשר ולא ייכנע מחמת העייפות או בשם עקרותו של המאמץ. דבר אחד הוא צריך כדי להשלים את עקירתו מן החיים הבטוחים, סרי הטעם במידה רבה, שהיו לו: בית מלון שעדיין ניתן לעשן בחדריו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ