זה היה מבצע משטרתי אדיר, אך הוא נותר בצללים

החוקר הבכיר השתקע בגרמניה, סגן המפקד נרצח בידי מחבלים. "לשכה 06", שהוקמה בזריזות כדי לחקור את אייכמן ולאסוף נגדו ראיות, נשכחה — אפילו בידי אנשיה

שרון גבע
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שרון גבע

ביום שני, 23 במאי 1960, סיימה סמלת ראשונה חנה יעקובסון את יום עבודתה במחלקה לזיהוי פלילי במטה הארצי, ששכן אז בתל אביב. בדרך לאוטובוס לביתה בחולון ראתה בדוכן עיתונים מהדורה מיוחדת: אדולף אייכמן נמצא בישראל. למחרת נקראה למשרדו של ניצב משנה אפרים הופשטטר. עליהם לנסוע בדחיפות לחיפה, אמר לה, ולהגיע ללשכת מפקד המחוז הצפוני, ניצב אברהם זלינגר. השולחן בלשכתו היה עמוס ספרים. תראו, אמר להם, אנחנו צריכים ללמוד בעל פה את הספרים האלה. יעקובסון הרימה גבה. בסופו של דבר, אלה היו חלק קטן ממאגר החומרים שאנשי "לשכה 06", היחידה המיוחדת של משטרת ישראל לחקירת אייכמן, אספו ואימתו, תירגמו וקיטלגו בתשעת החודשים הבאים. בכך הניחו את התשתית להרשעת פושע נאצי, במשפט שהיה לאירוע מכונן בתולדות החברה הישראלית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ