הדייר הנוסף: הצד החמוד של הסטטיסטיקה

אם מסתכלים על ישראל דרך יחסם של אזרחיה לחיות מחמד מתגלה חברה חילונית, מלאת חמלה ולא גזענית. בחירת השמות עדיין מאכזבת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כלב מסייע בבניית סוכה בחג סוכות בשכונת התקווה
בניית סוכה בשכונת התקווה בשנה שעברהצילום: דודו בכר
נטע אחיטוב
נטע אחיטוב
נטע אחיטוב
נטע אחיטוב

במהלך הצפייה בסרט האנימציה "החיים הסודיים של חיות המחמד" אפשר לחלק את סוגי הצחוק של הצופים לשניים: אלה שצוחקים כי הסצנה משעשעת, ואלו שצוחקים צחוק גדול של הזדהות כי יש להם חיית מחמד בבית וההתנהגות המוגזמת המוצגת כרגע מזכירה להם את חיית המחמד שלהם. באופן אישי, לא יכולתי להתיק את העיניים מדמות החתולה האנטיפטית, העצלה, השמנה ובעלת המניירות המוזרות וחסרות ההיגיון. כל משפט שלה היה יותר שנון מקודמו, מלא במודעות עצמית ומפגין זלזול כלפי התרפסותם של כלבים בפני בני אדם וכלפי טיפשותם של בני אדם כשזה מגיע לכלבים שלהם, ובכלל. זיהיתי בהתנהלות שלה את החתולה הזועפת, אך הקורעת מצחוק, שחיה לצדנו בבית. אם היינו מבינים את מה שהיא מייללת, אני בטוחה שהיה זה תוכן מתנשא מתובל בתועפות של סרקזם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ