הגיעה העת להיפרד מחזון שתי המדינות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איור של מרינה גרצ'אניק
איור: מרינה גרצ'אניק
א. ב. יהושע
א. ב. יהושע

ביום השלישי למלחמת ששת הימים, כאשר הושלם כיבושן של ירושלים המזרחית, הגדה המערבית ורצועת עזה, אני זוכר את עצמי חוזר ומודיע, במין חגיגיות: "עכשיו צריך להקים מדינה לתושבי השטחים".

תחילה נהוג היה לומר "תושבי השטחים" ולא פלסטינים, בעוד הגדה המערבית ורצועת עזה נקראו "שטחים", שאט־אט הפכו ל"שטחים מוחזקים", וב–20 השנים האחרונות ל"שטחים כבושים". מחנה השלום החדיר אט־אט לשיח הציבורי את הכינוי "פלסטינים" ולא ערביי ארץ ישראל, ואילו המחנה הלאומי, שהצמיד לשטחים את התואר "משוחררים", החדיר אט־אט לשיח הלאומי את השמות "יהודה ושומרון", כחלקים טבעיים ולגיטימיים של ישראל עצמה, כמו ירושלים המזרחית שהצטרפה למערבית והפכה לעיר אחת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ