את התערוכה של פיטר ברויגל חייבים לראות, אבל גם אי אפשר - הקצה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

את התערוכה של פיטר ברויגל חייבים לראות, אבל גם אי אפשר

לכתבה
פיטר ברויגל האב, "ניצחון המוות", 1562. כמו ציור של אקציה, 400 שנה לפני השואהBaztan Lacasa Jose / © Museo Nacional del Prado

אני עומד בפתח התערוכה בווינה, נטוע. באתי מרחוק, שילמתי, אבל איני יכול להיכנס. אני חש בעומס יצירות המופת נשפך מבפנים כמו ארון דחוס בבגדים, שאתה יודע שאם תפתח אותו תיקבר

90תגובות

עם הכניסה לאולם המואר בזהירות אני רואה את זה: ברויגל צייר אותנו. אותנו, כלומר את הקבוצה האנושית. הוא צייר את התערוכה הזאת עצמה, הגם שהוא מת לפני 450 שנה. עמדתי מול שני ציורים. בינם לביני הפרידו כמה עשרות מתבוננים. את הציורים אי אפשר היה לראות כמעט. היה צריך לפלס אליהם דרך בתקיפות מנומסת. בעודי עושה זאת, נדחק ומתנצל, ידעתי שברויגל היה מצייר אותי אילו היה שם. זה סוג המבט שהוא מציע לנו: מבט במוזרות האנושית, שבמיטבה היא משחק לא מזיק וּבִמְרָעָהּ היא אלימות מחרידה. עשרות אנשים עומדים צפופים ומנסים להביט בתמונה ישנה של עשרות אנשים אחרים: מי שרואה כמה זה משונה הבין את ברויגל. פיטר ברויגל (ההגייה...

הרשמה לניוזלטר

מחפשים חומר קריאה משובח לסוף השבוע? הירשמו עכשיו

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות