כך יצר בוקר אחד בניו יורק עשרות שנים של חרדה

מתי התחלנו לפחד מזרים ברחוב, ומדוע השחרור המיני רק דיכא את חירותם של ילדים? ההיסטוריונית האמריקאית פולה פס מנתחת כיצד חוללה חטיפתו של איתן פץ חרדות שרדפו הורים בכל העולם — ומדוע אין להן כל בסיס

נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ
איתן פץ ילד נעדר
צילום: Mark Lennihan / AP
נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ

לג'ולי פץ היו יותר מדי ילדים על הראש כשהיא נכנעה לבנה בן ה–6, איתן, ונתנה לו לצאת לבד מהבית. דירת המשפחה במנהטן שימשה גם כמעון יום, ובבוקר ה–25 במאי 1979 היא קרסה תחת העומס: היו שם שני בני שנתיים — בנה הקטן ארי, ופעוט נוסף שעליו השגיחה — ואילו בתה הבכורה, שירה בת ה–8, סירבה לצאת מהמיטה. בנה האמצעי, איתן, זיהה הזדמנות. "זה בסדר, אמא, אני מסוגל לעשות את זה", אמר לה שוב ושוב, כפי שהעידה שנים לאחר מכן. הוא השתוקק להוכיח את בגרותו ולממש את עצמאותו — ילד גדול שמסוגל ללכת לבד לתחנת האוטובוס לבית הספר. ג'ולי הסכימה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ