הפרעת קשב וריכוז אינה "מחלה מומצאת"

תרומתה של הריטלין דרמטית. זו התרופה שמקבלת את המשוב הנרגש ביותר ממטופלים: יש מי שקראו לראשונה ספר בשלמותו. רבים מתארים תחושות של שקט וצלילות שלא הכירו קודם

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איור: יעל בוגן
אמיר מנדל
איור: יעל בוגן
אמיר מנדל
איור: יעל בוגן

בעשורים האחרונים נהפך הדיון הציבורי על הפרעת קשב וריכוז לסוער ואידיאולוגי. יש עדיין הסבורים שקיים אבחון־יתר אופנתי של ההפרעה, שאינו אלא אצטלה רפואית לחוסר מוטיבציה, לחוסר משמעת ולעצלות גרידא. לעומתם, מתאר הזרם המרכזי בעולם הטיפולי — רפואת ילדים ונוירופסיכיאטריה — את המצב כמחלה כרונית של מערכת העצבים המרכזית, שמצריכה טיפול רפואי ותמיכתי קבוע. קולות אחרים, בעולם הטיפולי ומחוץ לו, טוענים בלהט שהמחלה אינה קיימת כלל; שהפרעת קשב וריכוז היא המצאה, פתולוגיזציה של קושי חברתי שנוצר כשילדים בעלי תכונות מסוימות פוגשים את מערכת החינוך הנוקשה, שאינה ערוכה להתמודד עם אופיים ועם סגנון הלמידה שלהם. רבות מהשאלות קשורות לסוגיה שמעוררת ויכוח סוער במיוחד: הטיפול התרופתי בריטלין ובתרופות דומות — האם הוא טיפול מועיל ואף חיוני, או שהוא ממכר ומזיק? הדיון הזה מערבב עובדות בערכים, חששות מוצדקים בדעות קדומות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ